Skip to: site menu | section menu | main content

ארגונומיה בתנועה

מניעה וטיפול בנזקים גופניים לעובדים

בעיית המחקר


הזמינו עכשיו מפגש ניסיון ופגישת היכרות עם השיטה.
התקשרו: 4532312–050
או שלחו הודעה באמצעות:
טופס ליצירת קשר

ארז אלון
ארז אלון - מפתח ומנחה "ארגונומיה בתנועה"

חזרה לראש העמוד

"כאבי גב ובעיית המחקר המערבי" - מאת ארז אלון

במאמר זה אדון בשאלות העולות לגבי יעילות,שיטות ומסקנות המחקר הרפואי המערבי בנושא כאבי גב ולקויי יציבה.  על סמך המחקר הרפואי  כגון קופ"ח , ממשל ובתי חולים  אנו מקבלים או לא מקבלים סוגי טיפול מסוימים!
אין בכוונת מאמר זה לשלול את החקירה המדעית שהציבה פתרונות רפואיים מעולים בתחומים אחרים ועדיין היא דרך יעילה ביותר .

  1. כיצד חוקרים תנועה וכאב?
    מחקר מדעי זקוק לכמה גורמים כדי להגיע למסקנות נכונות וישימות:
    - מספר משתתפים גבוה ככל הניתן.
    - מדידות לאורך זמן (ובמקרה של בעיות גב ותנועה- שנים אחדות לפחות).
    - בידוד משתנים בלתי תלויים (תזונה, מוצא, מצב נפשי וכ"ו).
    - מדידה של משתנה אחד ככל הניתן בכל מחקר תוך שמירה על רמה קבועה בכל המשתנים האחרים.
    - השערות מחקר נכונות.
    - אפשרות יישום של המסקנות (אינדוקציה).
    - אי תלות כספית/פוליטית במקורות מימון.
    מחקר המבקש לחקור סיבה לכאבי גב ובעיות יציבה זקוק לתנאים אלו ככל מחקר מדעי אחר.
    כעת נראה מה קורה לנתונים אלו בעת ביצוע מחקר.
  2. בעיית הבידוד
    בעייתו הראשונה של כל מחקר מדעי המבוצע על תנועת האדם (לצורך העניין - בדיקת כאבי גב מוגדרת ככזו), היא העובדה הפשוטה "שאנשים זזים". לא ניתן להתאים בצורה מוחלטת את כמות וסוג התנועות של הנבדקים - גם אם נבקש מכל נבדק לשבת שעה בדיוק כל יום מול המחשב לעולם לא נוכל לדעת איך הוא ישב, איך קם, האם הסתובב וכ"ו.
    טבע האדם הוא תנועה וזו גורמת לכך שבסיס הנתונים להשוואה לא רק שהוא אינסופי אלא גם אין לנו יכולת לכמת (מלשון כמות) אותו.
  3. בעיית המסה הקריטית והכסף
    שימוש במספר גדול של נבדקים יכול לתת תוצאות סטטיסטיות מדויקות יותר אולם דבר זה מעלה בעיה נוספת- מחקר כזה זקוק למימון רב יותר מה שהופך אותו לתלוי יותר ויותר במממן שהוא לעיתים בעל אינטרס. לדוגמא – הסיפור על תרופת הקופקסון וטבע בשנת 2007.
    הבעייתיות שבמימון והטיית מחקר רפואי קיימת כמובן בכל תחומי המחקר. הבעיה בתחום התנועה היא שכיוון שאין פה עניין לחיים ומוות – אין גם מודעות/רצון רב מדי לבדוק האם "מחקר המוכיח כי כסא מסוג  X מועיל יותר לכאבי גב מכל טיפול אחר" לא מומן ע"י יצרן הכסא עצמו.
  4. בעיית הזמן
    מניסיוני כמטפל, שינויים ותגובות לטיפול הנוגעים לבעיות גב ותנועה הם לרוב איטיים ולוקחים שנים.
    לדוגמא, השפעת מתח נפשי על מבנה חוליות הצוואר לוקחת עשרות שנים עד שהיא מתבטאת בכאב ונזק .מחקר המבקש להוציא מסקנות פרקטיות ויציבות על גורם לבעיית יציבה ותנועה זקוק לביקורת מתמשכת של 6-4 שנים לפחות.
    חישבו לרגע על העלות והסבלנות הנדרשת ממחקר כזה.
  5. בעיית המדידה האוביקטיבית
    ב-%99 של המקרים כל ענייננו בבעיות יציבה ותנועה נוגע לשאלת הכאב – המדד העליון מבחינת האדם הפשוט הוא האם כואב לי הגב או לא.
    יחד עם זאת, כנשוא בדיקה כיצד נשווה כאב שהוא עניין סובייקטיווי לחלוטין אצל אנשים שונים או אפילו אצל אותו אדם כאשר השינוי אינו מוחלט ולוקח זמן?
    יתרה מכך - עצם בקשת החוקרים מאדם לשים לב למצבו עלולה לעורר רגישות יתרה ומכאן – הגדרת האדם כי הוא מרגיש כאב ברמה שונה.
  6. תופעת הפלצבו
    אחד הכלים המדעיים היעילים הינה שימוש בקבוצת ביקורת המקבלת תרופת דמה – פלצבו - על מנת לשלול מוטיביים פסיכולגיים כגורם משפיע.
    בבדיקת פתרונות כאבי גב ותנועה שאינם תרופתיים כתרגילים, כסאות, נעליים וכ"ו ישנו קושי ליצור קבוצת פלצבו כזו ולכן קשה גם לבודד את ההשפעה הפסיכולוגית.
    להלן שתי דוגמאות המתארות בעייה זו בפועל:
    א. המקרה המוזר של בולמי הזעזועים בנעליים:
    כולנו מסכימים היום כי בולמי הזעזועים בנעלי ספורט חשובות לשמירה על בריאותנו.
    תעשייה זו מגלגלת תקציבי ענק של מחקר ושיווק לאורך עשרות שנים.
    מצד שני:
    1. אין ולו מחקר אחד המראה ירידה מתמשכת בבעיות הנוגעות לברכיים, שברי מאמץ או כאבי גב אצל אוכלוסיה המשתמשת בבולמי זעזועים.
    2. באתר- www.barefootrunning.com מוצגת אופציה אחרת הטוענת לבריאות מוכחת דווקא אצל מי שאינו משתמש בנעלים כאלו. 3. מחקר גילה כי ברגלנו קיימים רצפטורים הגורמים להשקעת סידן בעצמות וחיזוקן בתגובה לזעזוע/מכה. כאשר אנו בולמים זעזועים אלו אנו למעשה גורמים להחלשת העצם!
    ב. נתייחס למחקר שפורסם באתר מאמרי רפואה – pubmed בכתובת- http://www.ncbi.nlm.nih.gov/sites/entrez נושאו- כאבי גב חוזרים אצל מתבגרים – תפקיד התרגול
    בלא להתייחס לשייכותו להשקפתי האישית נראה את הבעייתיות -
    1.קבוצת הביקורת כקבוצת הבדיקה כללו- 27 איש כ"א בלבד.
    2.זמן הבדיקה (ביצוע התרגילים) היה 8 שבועות בלבד (לא צוינה תדירות).
    3.המשתתפים דיווחו ע"י יומן שלהם על זמני חוסר הפעילות -דיווח שהיה עלול להיות מוטה או מטעה.
    4.לא היתה קבוצה שבדקה פעילות גופנית לא ייעודית כגון הליכה.
    5.ניתן להניח בוודאות גדולה כי רוב המשתתפים ידעו מה מטרת המחקר ומהי התוצאה ה"נכונה".
    ואכן, בסוף המחקר על אף שהתוצאות תאמו את הנחת העבודה, והמתעמלים דיווחו על הקלה במצבם מציין הכותב כי נדרשת הערכה נוספת לבדיקת השפעות ארוכות טווח! ז"א - רב המרחק שבין תוצאות מחקר זה לבין החלטה אישית או מערכתית כי מעתה ואילך יש לחייב מתבגרים בתרגול גופני מניעתי לכאבי גב.
  7. נואשים מהרפואה המערבית

בשיטת הטיפול שלי – אד"מ בתנועה אני נפגש תדיר עם אנשים שהרפואה המערבית אמרה נואש מלעזור להם בנושא כאבי גב ובעיות תנועה.
ברוב המקרים ישנה תועלת לטווח ארוך בתהליך אותו הם עוברים אצלי – ובד"כ בניגוד לתאוריות הרפואיות הקיימות.
גם יסודות הגישה הונחו לפני כ 40 שנה ע"י פרופ' משולם שטען כי בניגוד לתאוריה שהייתה קיימת אז, על חולי לב דווקא לעסוק בפעילות גופנית.
שימו לב, כיום, ובעקבות אותה "שטיפת מוח", כולנו מקבלים כמובן מאליו כי רצוי לחולי לב לעסוק בפעילות בעוד שלפני 40 שנה היה עולם הרפואה משוכנע כי חולה לב חייב להפסיק פעילות ספורטיבית!

סיכום

 כללי המחקר הנהוגים כיום בעייתים במיוחד בכל הנוגע לחקר כאבי גב ותנועה.
מדע הרפואה והמחקר המערבי השיג הישגים עצומים בתחום טיפול בטראומה ופציעות.
תחום המניעה של כאבי גב ובעיות יציבה לוקה בחסר רב והבעייה העיקרית היא שאנו עדיין נוטים להסתמך על מחקרים רפואיים בצורה עיוורת גם כאשר התחום בו הם עוסקים בעייתי מבחינתם!
אוכל להמליץ לא לשלול מידע רפואי מערבי אולם להעלות שאלות וקושיות לגבי תקפות ונכונות המסקנות שלו לגביכם.
וכמובן - הידיעות שאנו חשופים אליהם בעיתון השכם והערב לגבי "זוויות נכונות בישיבה " וכ"ו – אלו הן מסקנות חלקיות ממחקרים מורכבים ובוודאי אין לנהוג לפיהן.

אין לראות במאמר זה המלצה רפואית כלשהי!
המאמר לקוח מהרצאות אד"מ בתנועה ותוכנית ארגונומיה בתנועה המועברות בארגונים ומכללות.
על הכותב:ז אלון הינו בוגר סמינר הקיבוצים כמורה תנועה ומחול. בעל תואר ב.א. מאוניברסיטת לידס, אנגליה. עובד מזה 20 שנה כמטפל ומדריך בשיטת אד"מ בתנועה לבודדים וקבוצות. מרצה במכללת "רידמן" ובמקומות נוספים. מנכ"ל חברת ארגונומיה בתנועה.

מידע נוסף

על מנת ללמוד עוד על שיטת "ארגונומיה בתנועה" אתם מוזמנים: