במהלך 200 השנה האחרונות חל תהליך מתמיד של ניתוק העבודה מהסביבה הביתית.

משבר הקורונה יצר מציאות חדשה- "עבודה היברידית" שעות עם מחשב נייד על ברך אחת  וילד על השניה…

בעוד שבתקופת הקורונה עבודה ביתית הייתה האופציה היחידה, במהלך הזמן חזרו רבים לעבוד במתכונת היברידית של שילוב בין עבודה בבית ובמקום העבודה .

החברות ( מעסיקים ) עצמם עדיין מתלבטים האם ובאיזה מידה המצב החדש רצוי תורם לתפוקת העבודה ומניסיוני, בחברות רבות נעשים שינויים מורכבים עקב כך – עמדה חמה גמישה וכ"ו .

(בהיבט העבודה ההיברידית מצד המעסיק במאמר נפרד)

מצד העובד- עבודה חלקית מהבית דורשת התארגנות וחשיבה מחודשת לעניין עומס העבודה.

כיצד נשארים בריאים במציאות זו ?

מאפינים:

1. עמדה לא ארגונומית -ברוב הבתים אין מרחב וציוד ארגונומי ברמה מספקת.
2. עבודה רבה יותר עם מחשב נייד.
3. קשיי ריכוז והפרעות נוספות – רעש/תאורה/הסחות דעת נוספות.
4. אין צמצום שעות עבודה משמעותי לרוב העובדים.
5.  שיבוש סדר יום ברור.
6. ירידה חדה בתקשורת בין אישית.
7. ירידה מסוימת לחלק בזמני הגעה לעבודה (תנועה פיזית ממקום למקום)

סיכונים וקשיים:

א. יותר פגיעות שריר שלד.
סיכונים המאפיינים עובדים בישיבה : כאבי גב וצוואר, תסמונת התעלה הקרפלית.
רוב סיכונים אלו הם תוצאה של אי התאמת סביבת העבודה וציוד העבודה במרחב ביתי.
לדוגמא – רק במיעוט הבתים יש מקום ונוכחות של כסא ארגונומי משרדי גדול.

ב.  הסחות דעת וקשב רבות, כגון: רעש, תאורה, אנשים נוספים, שילוב מטלות ביתיות ביום העבודה,  כל אלו יוצרים מסה קריטית של סטרס ועייפות.

ג.סטרס (עקה) .
המרכיב המשמעותי ביותר במקום עבודה הוא היכולת ליצור מסגרת מסודרת ומנותקת של זמנים בהם אנו מרוכזים בעבודה ולא בשום עיסוק אחר.
סדר זה נתן אפשרות למקסם את תפוקת העבודה ועזר להוריד סטרס.
העובד בעבודה היברידית  צריך ליצור בכוחות עצמו סדר יום בעוד דרישות העבודה נשארות כשהיו.
התוצאה- בלבול, סטרס ובמקרים רבים השקעת יותר שעות עבודה כדי להגיע לאותה תפוקה !
המושג בתחומי הרווחה שנים אחרונות – life work balance השתבש – העבודה היא הבית ולהיפך.
ב.הפחתה בתקשורת בין אישית.
גם עבודת היטק מכילה רגעים רבים של תקשורת מידית, אינטואיטיבית  עם אנשים אחרים.
אנו חיות חברתיות הזקוקות לתקשורת בין אישית לאו דווקא מילולית.
תקשורת זו היא גורם מחדד התורם למיקוד בעבודה ומאידך גורם מרכך התורם להפגת מתח בעת מטלות שונות.

אלו חסרים בעבודה ביתית.

יתרונות:

כן, יש גם יתרונות לעבודה ביתית !

א.הפסקות תנועה תכופות.
אחד הגורמים המסכנים ביותר את בריאותנו הוא חוסר מספיק של פעילות גופנית ופרקי זמן ממושכים ללא תנועה.
לעבודה בסביבה הביתית יתרון יוצא דופן בתחום זה – אנו יכולים להחליט בצורה נכונה יותר מתי נתאוורר בפעילות גופנית,
לכמה זמן וגם כאשר נשב נוכל לשבת תוך שינוי תנוחות וכסאות שאולי אינם אפשריים במשרד.

ב. חסכון זמן נסיעה לעבודה .

ג. לחלק מהאנשים ההמצאות בסביבה ביתית דווקא מורידה  את הלחץ בין אם בהגדרת המושג "בית" ובין אם בסביבה מעוצבת ע"פ טעמנו.

פתרונות:

1. שדרגו את עמדת העבודה:
   קניית כיסא ארגונומי או כל ציוד אחר שנדרש לעבודה ברמה טובה.רצוי מאד לעבור שלב זה בליווי צמוד של ארגונום או פזיוטרפיסט.
2. פינוי מקום במרחב העבודה והוצאת פריטים מסיחי דעת שאינם חלק מהותי בעבודתכם.
3. בידוד פינת העבודה משאר חלקי הבית במידת האפשר.
4. שיפור תנאי תאורה אם נדרש.
5. המנעו כמה שניתן לעבוד עם מחשב נייד (על כך במאמר נפרד).
6. קבעו סדר יום מראש.
   לדוגמא – החלטה על שעות קבועות בהם לא פונים אליכם, מניעת גישה של כלב כאשר אתם עובדים, החלשת טלוויזיה בשעות עבודה וכ"ו.
7. פעילות גופנית ממוקדת:
   הפעילות התורמת ביותר לריכוז בעבודה ומניעת נזקי שריר שלד היא הפוגות תנועה קצרות, דינמיות לעיתים בנות 2 דקות בלבד (נסו לקפוץ רצוף 2 דקות על טרמפולינה!).פעילות הפוגתית כזו צריכה להיכלל כל שעתיים בסדר יומכם.
   באינטרנט יש שפע חינמי של אימונים כאלו.בנוסף מומלץ ליצור אימון אחד ביום ארוך יותר עד 30 דקות שיכיל תרגילי מתיחות  וחיזוק שרירי ליבה.

סיכום:

המציאות החדשה של עבודה היברידית היא שינוי  גדול מול דרך העבודה הקודמת.
הנזק הגדול ביותר בא לידי ביטוי בשני מישורים:

• סביבת עבודה לא ארגונומית
• סטרס הנובע מנהלי עבודה וסביבת עבודה לקויה

פעולות פשוטות יכולות  למזער את הנזקים הארגונומיים והבריאותיים הנובעים ממצב זה ואולי אפילו להטיב את עבודתנו בהשוואה למצב הקודם.
אין תחליף לליווי צמוד של גורם חיצוני כדי להתגבר על סיכונים אלו, כגון יועץ ארגונומי לייעוץ בבחירה ותפעול ציוד בעמדת העבודה מאמן/ פסיכולוג להפגת סטרס  וכדומה.

המציאות החדשה מאיימת לא יותר מאשר המציאות בראשית המאה ה 20 בה על האדם ללכת לעבודה במשך 8 שעות בכל יום למשך כל חייו !

במילים אחרות, נתאים, נסתדר ואולי אפילו נרוויח..

ארז אלון 1-1-2024.