שילוב כתיבה , קריאה בעבודת מחשב.*
כתב וקריאה הם המצאות אנושיות שהתאימו ליכולתנו המוטורית והביומכנית אולם יוצרות בעיה בשילובה עם הקלדה על מחשב
אמנם כתיבה וקריאת מסמכים מן הנייר הצטמצמה מאד אבל מנסיוני הרב בחברות הייטק ואנשי תוכנה – השימוש בנייר , בכתיבה ובקרייאה רחוק מלהעלם .
במאמר זה אסביר מדוע השילוב של קריאה / כתיבה וצפיה במסך המחשב גורם לדילמה ארגונומית המתבטאת בחלק מבעיות ההקלדה ( דלקת שורש כף היד ) עייפות עיניים ועוד.
כתיבה מתבצעת באופן אופטימלי , כמו פעולות אחרות , במנח ידים של כ 90 מעלות מטה בעוד שקריאה / המבט ליד הכותבת מתבצע בעיניים הנמצאות במרחק ממוצע של 40 סמ .
העין כעדשה מסתגלת למרחקים שונים אבל ההשתנות במיקוד מקשה עלינו – רובנו מחזיק את הספר/ מסך במקביל לעין ולא בזוית כלשהי.
מהו העומס הנבנה בגוף כאשר אנו משלבים עבודה על מחשב עם קריאה וכתיבה ?
א. בעוד שהקלדה עיוורת על מחשב מאפשרת השארת ראש זקוף ומרחק עין- מסך קבוע, כאשר אנו כותבים /קוראים נאלץ לשנות גם את מיקוד העין וגם נטה את הראש לנייר בנמצא בשולחן .
דהיינו – ניצור מתיחה בצוואר ומאמץ ברשתית.
לפרקים ולזמן מוגבל דבר זה אינו גורם נזק אבל באופן קבוע -נוצר נזק משמעותי !
ב. באופן טבעי כתיבה מעסיקה את ידינו וככזאת גם ההקלדה ותנועת העכבר .
אלו שתי תנועות שונות שמבחינה אופטימלית בגוף אמורות להתבצע בכ 90 מעלות קרוב לגוף .
והתוצאה ?
אדם המשתמש בקריאה / כתיבה בעבודתו ייצור מנח גוף וידיים לקוי כיוון שמיקום הנייר והמקלדת אינו נכון.
האם יש פתרון ארגונומי מבני ?
נכון לרגע זה – לא !
כיצד מתגברים על בעיה זו ?
1. מתקני החזקה אנכית לנייר בגובה מסך המחשב יכולים להקל.
2. מתקני מגרה המאפשרים הסטה מהירה של נייר מעל המקלדת מקלים על מנח יד טוב
3. לנוע לצד ממסך המחשב ולבצע כתיבה או קריאה בשטח אחר בשולחן.
4. ביצוע תרגילי כושר תפקודי לרענון במהלך יום עבודה במיוחד לידיים / עיניים .
ולסיכום –
עבודה הדורשת כתיבה / קריאה ובמיוחד כזו המשולבת עם עבודת מחשב יוצרות בעיה מובנית בגוף שאינה ברת פתרון ארגונומי מבני.
ניתן לראות בצילום המצורף של שולחן התלמיד הישן כי כאשר עולם הידע נצרך לקריאה וכתיבה בלבד , הייתה תובנה ארגונומית שבקשה לצמצם את הפער הגופני עין- יד וזו על ידי הטיה קלה של משטח השולחן.
פתרון זה נזנח עקב עלויות ואופייה של עבודת המחשב ( החזקת המרפק בפחות מ 90 מעלות עלולה ליצור עומס בצוואר),
רצוי להשתמש בפתרונות הארגונומיים שהוצעו .
* כל הזכויות שמורות ארז אלון